הוצגה הצעה לתוכנית תמריצים לבניה ירוקה

תמריצים כלכליים, חקיקה, תקינה וכלי מדיניות הם מרכיבים משמעותיים בקידום בניה ירוקה בישראל, כך קבעה המועצה הישראלית לבניה ירוקה בפני נציגי הממשלה ומקבלי ההחלטות בכנסת

במסגרת דיון שנערך בועדת הפנים- הועדה המשותפת לסביבה ובריאות, בו הוצג דוח תמריצים וכלי מדיניות להטמעת בניה ירוקה בישראל שנכתב על ידי נגה לב ציון נדן וקרן שווץ, אחראית מחקר ופיתוח כחלק מפעילותה של ועדת רגולציה במועצה.

 

הדוח שהתקבל בברכות חמות על ידי כלל הגורמים שהשתתפו בדיון, עוסק בניתוח כלי מדיניות ותמריצים בעולם במטרה ללמוד מהנסיון העולמי בבואנו להטמיע בניה ירוקה בישראל, ומתייחס, בין היתר, למרכיבים כלכליים כגון מיסוי, סבסוד, אגרות והיטלים, מענקים והלוואות, וכן , למרכיבי ידע, מנהיגות ציבורית ומיפוי חסמים.

 

{loadposition google03}

 

הדוח הוצג על ידי מיכל ביטרמן חברת הנהלת המועצה שערכה סקירה על תמריצים וכלי מדיניות הניתנים ליישום . נציגי המועצה הגדירו כלים רלוונטיים, המלצות ומערך תמריצים יעילים לקידום הבניה הירוקה בישראל והציגו בפני מקבלי ההחלטות דרכי פעולה ליישום בטווח הקרוב הכוללות תמריצים מימוניים כגון הטבות במיסוי, קרנות ייעודיות להלוואות, הנחות באגרות והיטלים וכן כלי מדיניות ליצירת שוק מקומי כגון קידום קריטריונים לבניה ירוקה במכרזים ממשלתיים, קידום סקרי אנרגיה במבנים ועוד. אחד העקרונות הבסיסיים בדוח מציע פעולה במקביל ואימוץ סל תמריצים לקהלי יעד שונים על מנת להתגבר על כשל שוק הקיים כרגע.

 

בדיון התכנסו הגורמים השונים השותפים לעשייה בתחום, שנקראו על ידי המועצה הישראלית לבניה ירוקה להציג את פועלם בתחום, לחבוק יחד אינטרס משותף ולקדם מהלך חשוב זה במטרה להמליץ לממשלה על תכנית פעולה משולבת למשק הישראלי ליצירת מערך אפקטיבי של כלים יישומיים להטמעת הנושא במדיניות בישראל.  בדיון השתתפו נציגי משרדי ממשלה, הפנים, תשתיות, הבינוי והשיכון, הגנת הסביבה ומשרד האוצר שכל אחד מהם התייחס לנושא מנקודת זווית משרדו והציג את האפשרויות העומדות בפניו במטרה להירתם לעשייה ולהשפעה בתחום וכן נציגי הממשל המקומי מפורום ה- 15 ועיריית תל אביב.

 

בדיון הייתה תמימות דעים בין מרבית הדוברים כי לאור כך שהתקן לבניה ירוקה הישראלי עובר רוויזיה משמעותית במכון התקנים שעומדת להסתיים בימים אלו, חשוב לקחת את הרמות הנמוכות של התקן ולבסס אותן כמחייבות ולהשתמש בתמריצים השונים להטמעת ולקידום הרמות הגבוהות של התקן.

מיכל ורניק נאור, ממשרד הבינוי והשיכון ציינה כי יש לפעול כבר עכשו למימוש התמריצים ולעדכון התקנות שיהיו מחייבות.

הלן עטרות, ראש אגף תקינה במכון התקנים, ציינה כי התקן החדש הינו בעל 5 רמות וחשוב כי תוכנית התמריצים תתבסס על הרמות השונות של התקן.

נציג משרד האוצר מר שלומי פיליפ אמר כי משרד האוצר המליץ בפני מנהל רשות המיסים לתת תמריצי מס ישיר למי שיעמוד בתקן לבניה ירוקה.

לינור שגיא, נציגת פורום ה- 15 ציינה כי כחלק מיישום האמנה להפחתת גזי חממה ועמידה ביעדיה החלו בתהליכים לחיוב הנושא, כך למשל תועלה בקרוב הצעה לחייב בניה ירוקה בכל תוכנית בניין עיר תועלה לאישור ראשי ערים במסגרת פורום ה- 15.

אוריאל בבצ'יק , סגן אדריכל העיר תל אביב יפו הוסיף כי עיריית ל אביבב יפו החלה לחייב בניה ירוקה בתוכניות והיתרי בניה. יחד עם זאת, שיפוץ רגיל של מבנים קיימים בערים בישראל שולי מבחינה מספרית וקשה ליישום. על מנת לקדם שיפוץ ירוק של מבנים קיימים באופן משמעותי כפי שהומלץ על ידי דוח מקנזי נדרש סבסוד ממשלתי.

ערן ניצן סמנכ"ל התאחדות הקבלנים ציין שני תמריצים שיש לקדם האחד דרך חוק עידוד השקעות על ידי סעיף המתייחס למתן הטבות גם למבנים ירוקים. בנוסף, הקמת קרן ממשלתית בדומה לקרן להשקעות לעסקים קטנים, שתקדם רטרופיטינג. הבנק שימנף את ההשקעות יעניק כרית ביטחון לאנשים שמעוניינים לבצע רטרופיטינג בביתם, הדבר זוכה להצלחה בארה"ב.

 

ארנה אנג'ל, סמנכ"ל תכנון וקיימות בחברת שיכון ובינוי ציינה כי צריך לבחון את התועלות הכלכליות גם לפי התועלות בטווח הארוך, ולפי קריטריונים כלכליים, סביבתיים וחברתיים. לסקטור הבנייה השפעה רבה על טביעת הרגל האקולוגית. המדינה צריכה להעניק תמריצים ישירים (משכנתאות, הקלות במס, הוזלת תעריפים) ועקיפים (הצגת דרישות במכרזים). לא רק על בנייה מקיימת אלא גם על קריטריונים חברתיים (תנאי העסקה וכו') ושל שקיפות.

מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן, תמיר דגן, החברה הראשונה אשר קיבלה תו תקן ירוק מחמיר לבניינים רווים מאוכלסים בפרויקט חלומות כרכור אמר בדיון כי יש צורך שהרשויות יתנו עדיפות ליזמים המגישים תכניות לבנייה ירוקה. גם כשמדובר בביצוע לאורך זמן.

 

חנן מור, יזם הבונה על פי עקרונות הבנייה ירוקה אמר כי יש צורך בהסרת חסמים לפני מתן תמריצים והוסיף כי חשוב שיוקם גוף מרכזי בישראל שיקדם את הנושא.

 

לסיכום לדעת המועצה, חשוב לציין כי ניתן לחוש בשינוי אוירה בכל הטיפול בתחום הבניה הירוקה יחד עם זאת צריך שתהיה יותר עשייה מסונכרנת בתחום תחת מעטפת של מחוייבות כוללת של כל הגורמים.

 

{loadposition google02}

אהבתם ? שתפו