קבוצת נגב תעניק עשר מלגות לבוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל לקראת פתיחת תערוכת סוף השנה, תחת הנושא: עיצוב אקולוגי ומתחשב בסביבה
תערוכת סוף השנה, בה יוצגו עבודות הגמר של בוגרי שנת הלימודים תש"ע בבצלאל, מורכבת מקשת רחבה של תחומים. החל מנושאים אישיים, דרך נושאים הנוגעים במציאות הישראלית, בשאלות החיים ועד רעיונות חדשניים ויצירתיים בתחום פיתוח המוצרים לצד עיסוק בשורשים ובמסורת. השנה הציעה חברת נגב להעניק עשר מלגות לסטודנטים בוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי שייבחרו לעסוק במסגרת פרויקט הגמר שלהם בעיצוב ופיתוח מוצרים אקולוגיים לסביבת המגורים. כחברה העוסקת בעיצוב וייצור ישראלי, חרטה קבוצת 'נגב' על דגלה לקדם מעצבים צעירים ישראלים ואת הנושא האקולוגי בישראל כחלק מהאני מאמין שלה לאורך כל השנה.
"אנו מודעים לקושי הרב של הסטודנטים לעמוד בהוצאות ובמאמץ הרב הנדרש מהם בעבודות הגמר ולכן בחרנו להעניק מלגות לעבודות שייבחרו כבעלות ערך משמעותי לאיכות הסביבה." מוסרת גל יערי, המעצבת הראשית של חברת 'נגב'. השנה הוגשו כעשרים עבודות גמר שקשורות בדרכים שונות לתחום האקולוגי, לעשר עבודות מתוכן יוענקו מלגות על סך 5000 שקל לכל סטודנט.
"אנו מלאי התרגשות מהפרויקט הייחודי ומההיענות הרבה של הסטודנטים שבחרו השנה לעצב את עבודת הגמר שלהם בתחום העיצוב האקולוגי. במסגרת המאמצים הרבים שאנו עושים למען איכות הסביבה לעולם טוב יותר אנו מתעתדים להמשיך את התמיכה בפרויקטים ירוקים, להנהיג מסורת קבועה ולעודד סטודנטים להבין שהתעשייה מוקירה ומעריכה את מי שמתחשב בזמן הפיתוח גם בסביבה." מסכמת יערי.
חיים פרנס ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי מסביר כי המחויבות לחיפוש אחרי איכות כוללת בתוכה באופן טבעי את ההתחשבות במשתמש ובסביבתו ומציין את מחויבות המחלקה לקידום ופיתוח של כלים אקדמיים התואמים את שאיפת המחלקה לא רק לקיים את הידע המצוי בתחום הקיימות אלא לקדם וליצור גוף ידע חדש ודרכי התמודדות אקדמיים חדשניים שישתלבו בדרך העבודה העתידית של הסטודנטים במחלקה. מר פרנס מוסיף ומברך על שיתוף הפעולה הפורה עם חברת נגב קרמיקה ומודה לחברה ונציגיה על התמיכה והעזרה שאפשרו לסטודנטים לקדם את הפרויקטים לגבהים מרשימים.
שיתוף הפעולה נעשה תחת הגג של היחידה למחקר יישומי במחלקה לעיצוב תעשייתי, יחידה חדשה שהוקמה על ידי מרצי המחלקה מאיה ויניצקי וזמר ס"ט לליווי ותיעוד תהליכי המחקר והפיתוח שנעשים במסגרת הפרויקטים של הסטודנטים במחלקה.
חברת נגב תקדם את הצגת המוצרים במסגרת תערוכה שתתקיים בחנות הדגל מתוך כוונה להגביר את המודעות הציבורית לנושא.
בין העבודות שיצרו הסטודנטים :
גל מעץ – בית חולים לחפצים / נעם טבנקין (בתמונה)
הפרויקט התחיל מתוך רצון לעצב באופן אחראי כלפי הסביבה והחברה, מתוך רצון למצוא דרך נוספת להסתכל על חפצים ומתוך תחושה שיש כבר המון מוצרים בעולם ואולי אפשר להשתמש במה שיש לפני שעושים עוד משהו חדש. מטרתו לתת חיים שניים לרהיטים שנזרקו ונזנחו, חומר הגלם הוא רהיטים פגומים שיצאו משימוש. הוא עוסק בחשיבה על בית מלאכה בו הרהיטים הפגומים הופכים, באמצעות עיצוב, לרהיטים שימושיים ונחשקים. המטען התרבותי והאישיותי של הרהיטים הפגומים משמש כבסיס לטיפול. הרהיטים הסופיים שואפים להיות מוצרים טובים, הן מבחינת העיצוב והן מבחינת השימוש, להיות נחשקים ועמידים לאורך זמן. בית המלאכה הזה שואף להיות עסק שמשלב ייצור, עיצוב, חינוך וקשר עם הקהילה. כך למשל יתאפשר לילדים ומבוגרים מהקהילה להשתמש במשאבים (מכונות תעשייתיות, מעצב, בעל מלאכה) בעזרת חוגים לנגרות, מסגרות, תיקונים בבית,ריפוי חפצים, ותהיה מערכת שתאפשר השאלה של כלים ידניים ושימוש במכונות תמורת דמי חבר ולאחר קורס בסיסי. הפרויקט הוא תמונת תקריב מתוך מחשבה על רשת של בתי מלאכה לתיקון רהיטים באמצעות עיצוב. הוא מהווה ניסיון ליצור מערכת מפרנסת ומחנכת שאולי תשנה במעט את הגישה שלנו כלפי צרכנות ושימוש בחפצים.
אסלה חסכונית / רותם אור אלבז
35% מסך כמות המים שאנו עושים בהם שימוש מדי יום יורדים באסלה, לרוב אלו מים נקיים ומתוקים אשר טובים לשתייה. "ישראל מתייבשת"? לתופעת שינויי האקלים יש השפעה ישירה ועקיפה על משק המים וההיצע של מים מתוקים בעולם. על אחת כמה וכמה במדינה חמה ולא משופעת מים כמו ישראל.
מטרת הפרויקט היא להציע פתרון לבעיית המחסור במים תוך צמצום השימוש בהם באסלה הרגילה. המנגנון המותקן באסלות שמייצרים כיום יוצר את אפקט 'ההטבעה' הצורך כמות גדולה של מים, באסלה החסכנית פועל המנגנון על כוח הגרוויטציה הצורך כשליש מכמות המים ובכך גם חוסך 5.5 ליטרים בכל הדחה. המנגנון משתנה אך פעולת פינוי הצרכים נשארת בעינה תוך שימוש בכמות מינימאלית של מים.
חשמל לאפריקה 'Power to the people' / תומר אשכנזי
כתוצאה משימוש בקרוסין (מתוצרי הנפט) לצרכי תאורה באזורים כפריים באפריקה, נספים חייהם של כמיליון איש בשנה. הנזק נוצר מכמה סיבות: מנורות קרוסין יוצרות שריפות, פולטות גזים רעילים ויוצרות מחנק בחדרי מגורים. מעבר לכך, נפלטים כ-25 מיליון טון של פחמן דו חמצני לאטמוספרה מדי שנה.
שילוב של שוק אופניים מפותח מחד ומחסור בחשמל מאידך, הוביל אותי לפתח מוצר שיודע לייצר חשמל באמצעות אופניים. הפתרון שאני מציע הוא עגלת אופניים המייצרת חשמל המיועד לתאורה באזורים כפריים. ברכיבה מכפר לכפר טוענת העגלה חשמל שנמכר לתושבים בצורה של סוללות נטענות המאירות נורות לד קטנות וחזקות. במידה והסוללות לא הספיקו להיטען בדרך אל הכפר, ניתן לקפל את העגלה ולהביא את האופניים לפוזיציה שבה ניתן לייצר חשמל כאשר מפדלים במקום. שעת פידול אחת מפיקה חשמל המספיק לתאורה של כ- 50 בקתות. התוצאה היא אנרגיה יותר נקייה ובטוחה.
אורי זוננשיין Ori Sonnenschein
העבודה היא תוצר של מחקר חומרי שערכתי. החלטתי שאני מצטרף לחיפוש שמשתתפים בו רבים בעולם, למציאת חומרים חדשים שאינם מזיקים והינם בני קיימא. במסגרת החיפוש הזה הגדרתי שאני מחפש חומר מקומי, מתכלה, ושימושי. את החומר מצאתי בקליפות הדרים. במסגרת הפרויקט בדקתי את תכונות החומר את אפשרויות העיבוד שלו ונהניתי מאוד בתהליך. בנקודה זאת בתהליך הגעתי למצב שאחרי עיבוד פשוט ניתן להפיק מקליפות הדרים חומר קל משקל, קשיח, מתכלה, עמיד במים ובעל ניחוח צבע ומרקם נעימים – המזכירים לנו מהיכן הגיע החומר ולאן הוא הולך. בחרתי לעסוק בכלי אוכל מתכלים. אני מציג בפניכם תוצר אפשרי של חומר הגלם החדש אך גם המוכר. סט כלי אוכל שמישים שאינם מכילים מרכיב כלשהו שאינו מתכלה. סדר הגודל של המוצרים 10X10X10 ס"מ. בקנה מידה של כף יד אנושית. קליפות פירות הדר מיובשות ומצופות לאחר ייבוש בשלק – לקה אורגנית לא רעילה. ייבוש הקליפות נעשה בטכנולוגיית גלי מיקרו בתוך תבניות.
